עדלי נ' טלרן אחזקות ונקיון (2000) בע"מ

פסק דין

1.זהו פס"ד בתביעת התובע לתשלום בגין שעות עבודה בשבת, פיצויי פיטורין והודעה מוקדמת, פיצויי הלנת פיצויי פיטורין והחזר הסכום שקוזז משכרו כדמי הודעה מוקדמת.

2.העובדות הרלבנטיות לתביעה:א.        התובע עבד בסה"כ 79 חודשים, שהסתיימו ב 19/4/10. התובע הגיש בעבר תביעה לפיצויי פיטורין, ובמסגרת הסכם פשרה סוכם כי התובע ימשיך לעבוד, וכי ככל שבעתיד יהיה זכאי לפיצויי פיטורין, לא יהיה נתק בין שתי התקופות לצורך חישוב פיצויי פיטורין.

ב. הנתבעת קיזזה משכרו האחרון של התובע סך של 4,000 ₪ בגין אי מתן הודעה מוקדמת להתפטרות.

ג.התובע קיבל תלושי משכורת, ואין טענה כי לא קיבל את הסכומים הרשומים בתלושים (מעבר לטענה כי הגיעה לו תוספת בגין עבודתו בשבתות).

ד.ביום העבודה האחרון עבדו התובע וחברו אמין אבו סביתאן (להלן גם: "אמין"), יחד, והפסיקו לעבוד באותן נסיבות (נסיבות אשר שנויות במחלוקת בין הצדדים).

ה. בפני בית הדין העידו התובע ואמין , ומטעם הנתבעת – גב' לימור חזן, מנהלת המשק בנתבעת (להלן: גם "לימור"), ודרור מצא – מנהל הסניף (להלן גם: "דרור").

3.הפלוגתאות, כפי שנוסחו בדיון המוקדם:

א.מה היו נסיבות הפסקת עבודתו של התובע? האם נכונה טענתו כי הגב' לימור חזן פיטרה אותו כמתואר בכתב התביעה, או שהתובע עזב את עבודתו כמפורט בסעיף 17 לכתב ההגנה? לאור זאת, האם התובע זכאי לפיצויי פיטורים ואם כן לכמה, וכן להחזר הסך של 4,000 ₪ שקוזזו משכרו האחרון, וכן לדמי הודעה מוקדמת?

ב.זכאות התובע לתשלום עבור שעות שבת שלא שולמו לו, האם עבד שעות שלא שולמו לו, כמה ומתי?

ג.האם התובע יהיה זכאי לפיצויי הלנת פיצויי פיטורים או שמא יש לנתבעת טענת הגנה טובה כנגד פיצויי ההלנה.

3.דיון:

שכר עבודה בשבת:

א. האם נכונה טענת התובע כי עבד בשבתות שעות רבות יותר ממה שקיבל בפועל?התובע תבע 10,000 ₪ בגין שעות שבת שתבע (אף שמהתלושים עולה כי קיבל בשבת 150% ). בדיון המוקדם שקויים בבית הדין ביום 20/6/12, אמר ב"כ התובע כי:"לא כל השעות שהתובע עבד בשבת נרשמו בתלושי המשכורת. לתובע היה פנקס עם רישומים מלאים לגבי עבודתו, ויש לנו רישום מדוייק של שעות העבודה. לתובע יש את הפנקס עם הרישומים. הסכום של 10,000 ₪ הוא אומדן, אנו נערוך חישוב מדוייק ובמסגרת התצהירים נעשה את החישוב המדוייק בהתאם לרישומים שבידנו".

ב.בסעיף 8 לתצהירו הצהיר התובע לעניין זה כדלקמן:"בימי שבת היינו מגיעים לעבודה מוקדם בבוקר ומתחילים לעבוד בשעה 7:00 בבוקר ועד שעה 24:00. מצ"ב גיליון שעות שנערך על ידי בזמן אמת". בהמשך (סעיף 9) הסביר כי עבור שעות העבודה בשבת בלובי (בניגוד לשעות עבודה בחדרים) לא קיבל שכר.

ג.אלא שבעדותו בבית הדין התברר כי התובע לא צירף את היומנים האוטנטיים, וכי החומר שצורף לתצהיר הינם דפים שערך לקראת המשפט, ולא היומנים עצמם – כיוון שלדבריו "אינם קריאים". בכל מקרה התובע אף לא נתן הזדמנות לצד השני לראות את היומנים עליהם הוא מדבר ולבדוק אותם. בנוסף כשנשאל - לא ידע התובע להשיב, אם בתביעה שהגיש נלקחו בחשבון (וקוזזו) שעות שבת שקיבל בפועל . למעשה אף לא ניתן כל הסבר ולו גם המינימאלי - מדוע וע"פ איזה חישוב תבע באופן 10,000 ₪. מנגד העידה לימור (עמ' 16 משורה 25) - עדות שלא נסתרה - כי התובע הגיע כל יום (כולל גם כאשר עבד בשבת), בהסעה משעה 7:30, ואז התארגן לשתיית קפה ולהחלפת בגדים, וכי בפועל עבד התובע – כמו גם שאר העובדים שנסעו עימו – משעה 8:00 ועד השעה 16:00 ולא מעבר לכך, וקיבל עבור העבודה בלובי ובמקומות ציבוריים שכר נוסף של 150% לכל שעה.

ד.יצויין כי התובע העיד כי ערך חשבונות בזמן אמת, על מנת לוודא שקיבל את כל מה שמגיע לו, וכי כאשר הייתה לו בעיה הגיע לדרור על מנת שיתקן - והדבר תוקן. וכך העיד (עמ' 8 משורה 22):"ש. האם נכון שבמהלך התקופה באת לדרור פעם או פעמיים לבדוק חשבון בגלל איזה טעות שחשבת שיש בתלוש?

ת. כמה פעמים.

ש. האם זה נכון שמצאת טעות בתלוש והיא תוקנה? משהו קטן דרור תיקן?

ת. אני הייתי עוקב אחרי זה שיתקנו בתלוש.